החלטה
לפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון בערעור שהוגש על ידי המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה (ת"א 4734/07) מיום 17.7.12 בו נדחתה תביעת הנזיקין שהגיש המבקש נגד מעסיקתו לשעבר, בה נטען להתרשלות המעסיקה (המשיבה) בקשר לתאונת עבודה ולמחלת מקצוע בה חלה המבקש.
המבקש טען לאי יכולת כלכלית ולסיכויי ערעור טובים.
המשיבה התנגדה וטענה טענות שונות לעניין יכולתו הכלכלית של המבקש, לכך שהוצאותיה בערכאה דלמטה לא שולמו על ידו, ולכך שסיכויי הערעור קלושים.
הכלל הוא כי על מבקש להפקיד עירבון להבטחת הוצאות הצד שכנגד (תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984). שיקולי האיזון הם בין המבקש, העותר לכך שזכות הגישה לערכאות לא תיחסם בפניו בשל מצבו הכלכלי, לבין המשיבה, שיש להבטיח את הוצאותיה, על מנת שלא תעמוד ככלי ריק אשר נגרר להליך ערעורי, ולא תוכל להיפרע מהמבקש את הוצאותיה, ככל שייפסקו לה כאלה.
לצורך מתן החלטה בבקשה לפטור מהפקדת עירבון או להפחתת גובה העירבון, יש להביא בחשבון את מצבו הכלכלי של המבקש ואת סיכויי ההצלחה בערעור [בש"א 7264/97 בתי גיל חברה לבנוי פתוח והשקעות בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (22.12.97)].
פטור יינתן רק אם מתקיימים שני התנאים המצטברים הבאים גם יחד - מצב כלכלי קשה של המבקש שאינו מאפשר לו להפקיד את העירבון וסיכויים טובים לזכות בערעור [בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.07)].
באשר למצב הכלכלי, על המבקש פטור מהפקדת עירבון או הפחתה, מוטל הנטל להראות תשתית עובדתית המצדיקה את המבוקש [רע"א 5885/07 ערטול נ' חממה מאיר סחר (1996) בע"מ (24.9.07)].
בענייננו, הגיש המבקש תצהיר וכן צירף אסמכתאות שאמורות להעיד על כך שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו הפקדת ערבון. אכן, נראה כי מצבו הכלכלי של המבקש ומשפחתו אינו מהמשופרים, הוצאותיהם גבוהות יחסית להכנסותיהם (הכנסות התא המשפחתי מסתכמות בכ-11,000 ₪), המבקש אינו עובד ומתקיים מקצבאות, וכן חשבונו נמצא ביתרת חובה. מנגד, מהתצהיר ומהמסמכים שצורפו עולה כי המבקש תומך בבנו הבגיר בלימודיו במכון וינגייט בסכום של כ-1,000 ₪ לחודש, כי מופקד סכום של 300 ₪ לחודש לתכנית חסכון של בנו הקטין, וכי מופרשים גם באמצעות כרטיס האשראי תשלומים למפעל הפיס. לא צורף תדפיס אובליגו של חשבון הבנק שיעיד על נכסים כגון פקדונות, תכניות חסכון, ניירות ערך וכד' שקיימים, ככל שקיימים, בחשבון הבנק. כמו כן, נעשה שימוש במספר כרטיסי אשראי, ולכאורה עולה כי לתא המשפחתי יש שני כלי רכב, שכן קיימים שני ניכויים באותו תאריך מכרטיס האשראי לצורך ביטוח החובה. יצויין, אגב, כי גם בשימוש בכלי רכב אחד (עם הוצאות בסדר גודל של 2,000 ₪ לחודש) יש כדי להצביע על כך שמצב המבקש אינו כה גרוע כפי שהוא מתאר. בנוסף, המבקש יצא לחו"ל לארה"ב במהלך הדיון בבית משפט השלום והסביר זאת בתמיכה שקיבל מאחותו המתגוררת בחו"ל, והתחשבותה במצבו, אך קשה נוכח זאת לקבל את הטענה כי לצורך יציאתו לחו"ל הסכימה האחות לסייע סיוע כספי, ואין היא יכולה לסייע בהפקדת העירבון.
נוכח האמור לעיל לא שוכנעתי כי אין בידי המבקש להפקיד את סכום העירבון בסך 15,000 ₪.
בנוסף, יש להזכיר את אי תשלום ההוצאות שנפסקו בבית המשפט קמא, דבר המגביר עוד יותר את הצורך בהפקדת הערבון, שכן כאמור, אחד השיקולים החשובים הוא אי הטרחת המשיבה להליך נוסף, לאחר שניתן פסק דין לזכותה בבית משפט קמא, מבלי שיובטחו הוצאותיה בהליך נוסף זה.
לאור האמור לעיל, אין צורך לדון בסיכויי ההצלחה של הערעור, שכן לא הוצגה תשתית עובדתית מספקת המצדיקה את מתן הפטור מפאת חסרון כיס [בש"א 6273/95 מוזס נ' הכונס הרשמי (18.12.95)].
הבקשה לפטור מערבון נדחית, אפוא.
העירבון יופקד עד ליום 18.4.13, שאם לא כן יירשם הערעור לדחייה.
מאחר שדיון מקדמי בערעור קבוע ליום 2.4.13, בפני כב' השופטת נד"ב, אני מבטל דיון זה. מועד נוסף ייקבע, אם יופקד העירבון במועד הנזכר לעיל.
תז"פ ליום 22.4.13.
ניתנה בסמכותי כרשם היום, ח' ניסן תשע"ג, 19 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.